שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני

נוצר ב 21 נובמבר 2016

גם מי שעובד לא מצליח להתקיים / ר'

אני אם חד הורית, בת 27 לילדה בת 6. עובדת כקופאית בסופר. מכיוון שאני אם חד הורית ללא תמיכה, אני נאלצת לעבוד בחצי משרה ומרוויחה כ - 2,500 ₪ בחודש. בנוסף מקבלת מזונות על סך  1,000 ₪, הבטחת הכנסה על סך 250 ₪, וקצבת ילדים על סך 140 ₪. סך כל הכנסותיי בחודש מסתכמות בכ- 4,000 ₪.

לעומת זאת הוצאותיי בחודש מסתכמות בכ- 6,000 ₪. על אף שאני לא מוציאה בחודש מעבר להוצאות הנדרשות לקיום, נוצר מצב שבכל חודש ישנו פער של כ-2,000 ₪ בין הכנסותיי להוצאותיי. בעקבות כך, יש לי מינוס גדול בבנק של כ-10,000 ₪ ולכן נאלצתי לקחת מספר הלוואות על סך 50,000 ₪. לכן בכל חודש יש לי החזר של כ- 1,200 ₪ לבנק.

המדיניות גורמת לחסמים המונעים לעבוד. גם מי שעובד מתקשה להתקיים. מכיוון שצריך למצוא סידור לילדים לשעות אחר הצהריים (דבר שלא מאפשר לעבוד במשמרות). אין מענים מספקים לאמהות חד הוריות עובדות כדי שיוכלו לעבוד יותר. אם מרוויחים מעט יותר, לא מקבלים את כל ההטבות- מזונות, השלמת הכנסה, סיוע בשכ"ד וכו' ואת השכר מוציאים על תשלומים אלו. המדיניות צריכה לעודד אנשים לעבוד ולהתקיים בכבוד. לאדם עובד אין יציבות כלכלית, אין משכורת קבוע (לדוגמא בחגים) וזה גורם למתח נפשי ואי יציבות.

יוקר המחייה בארץ גבוה בהרבה מההכנסה שלי ושל כלל האוכלוסייה הנתמכת בקצבאות. מצב זה החמיר בעקבות עליית המע"מ ב2% בשנה וחצי האחרונות. המחירים עלו באופן משמעותי וההכנסות שלנו לא עלו בהתאם. נוצר מצב בו אני צריכה לעשות שיקול מה יותר חשוב, לקנות אוכל או לשלם חשבון חשמל? לקנות לילדה שלי מגפיים לחורף או לשלם שכ"ד? אני מוצאת עצמי מקצצת בקניית אוכל ומוצרים בסיסיים למחייתנו. אני חיה בהתמודדות יומיומית.

הפתרונות שלי שיוציא אותי מהעוני:

1. לחשב את ההוצאות המינימאליות למחיה בכבוד ובעקבות זה לחשב את הזכאות לקצבאות והטבות. בכך להבטיח שאדם יוכל לשלם את הוצאות הקיום.

2. לאפשר לאדם לעבוד מבלי לפגוע בזכויותיו להטבות, ע"י כך שמעלים את סכום ההכנסה לאדם המזכה אותו בהטבות.

3. יצירת מדיניות המעודדת עבודה, ע"י יצירת מסגרות המתאימות לילדים גם בחופשות, מקומות עבודה המותאמים לאמהות. להוביל לכך שאדם עובד יצא מהעוני.

חשוב לי להדגיש שאני רוצה לעבוד, אני רוצה לפרנס אותי ואת ביתי ולחיות בכבוד. מעוניינת להתחיל ללמוד ולרכוש השכלה גבוהה. אני אישה צעירה שלא רוצה להמשיך להיתמך. אבל המצב הקיים לא מאפשר לי זאת.

מעגל הקסמים של מצוקת הדיור/ ש'

שמי ש', אני פעילה בתוכנית "שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני", בת 62, גרושה, אם לשתי בנות וסבתא לנכדה.

את תהליך הגירושין שלי התחלתי ב- 1992 וב- 1995 התגרשתי סופית. לפני הפירוד והגירושין עשינו אני ובעלי לשעבר תכניות ומכרנו את הבית שגרנו בו יחד עם בנותינו. הגרוש שלי לקח לי את כל הכספים והשאיר ואת בנותיי ללא קורת גג. הכסף בוזבז על החיים הטובים שלו, בזמן שאנחנו חיפשנו קורת גג וכסף למחיה בסיסית.

משנת 92' בנותיי ואני נודדות ונעות מדירה שכורה לדירה שכורה אחרת. היו הרבה בעיות בתשלומי שכר דירה מהסיבה שאם שילמתי שכר דירה - לא נשאר כלום לדברים אחרים: אוכל, ביגוד, תשלומים לבי"ס, חשבונות וכיוצא בזה. אני לא יכולה לתאר מה המעברים האלה עשו לבנות וחוסר היציבות הייתה קשה.

הייתה תקופה לפני מספר שנים שקיבלנו צו פינוי מהדירה ופשוט נזרקנו לרחוב. לבנות סידרתי מגורים זמניים אצל חברות ואני הסתובבתי בין בתים ובעיקר בגנים ציבוריים. מיותר לציין שהמשפחה הופרדה לתקופה ארוכה והבנות סבלו מזה מאוד. כך היה במשך שנה - עד שהדברים הסתדרו והצלחתי לשכור שוב דירה.

בינתיים הבנות גדלו, השתחררו מהצבא, התחילו ללמוד והלכו לגור בשכירות חודשית לבד. כיום אני מתגוררת בשכירות חודשית ומתמודדת עם כל התשלומים הכרוכים בכך.

בנוסף, ברצוני לציין, שכיום אני חיה מקצבת זקנה על סך 2,200 ש"ח לחודש. עד לפני כשנה הייתי זכאית לקצבת נכות, זאת מכיוון שעברתי ניתוח להסרת גידול סרטני, שני התקפי לב וצנתור.

כדי להשלים הכנסה ולעמוד בתשלומי שכר הדירה והתרופות, אני עובדת במשרה חלקית - לפי הצורך של המעסיק - זאת מכיוון שאסור עליי לעבור את רף ההכנסה המקסימאלית של 3,200 ש"ח, שנקבע ע"י ביטוח לאומי.

ראוי לציין שסכום של 3,200 ₪ אינו מספיק לתשלום ולמחייה של כל התשלומים הנדרשים ממני והתרופות שאני צורכת.

כשבנותיי היו צעירות - ניסיתי לקבל דיור ציבורי, אך נעניתי בסירוב בגלל שיש לי "רק" שתי בנות. אף ועדת ערעור לא עזרה לנו, למרות שבאותה תקופה התגוררתי פשוטו כמשמעו ברחוב. כשבגרו הבנות הגשתי שוב בקשה לקבלת סיוע בדיור וגם הפעם - למרות הנכות המוכרת ע"י ביטוח לאומי – נעניתי בסירוב פעם אחר פעם.

הסיפור המעגלי הזה - מחסור בפתרון מיידי של מצוקת הדיור ונהלים בביטוח הלאומי שלא מאפשרים להרוויח מעל תקרת ההשתכרות של הקצבה - גורם למצב שבו אנשים רבים, אני ביניהם, לא יכולים לחיות ברווחה מסוימת ובכבוד המגיעים לכל אדם באשר הוא. אדם שמבסס את פרנסתו על גמילות חסדים וחבילות מזון מתוך אילוץ - בטנו אולי מלאה אבל ליבו מתרוקן מכוחות.

בעיית הדיור ומחסור בפתרונות קונקרטיים לאנשים שנמצאים במצוקה אמיתית, היא רצינית והיא רווחת יותר ממה שכולנו חושבים.

הרבה אנשים בגילי ובמצבי, ואנשים אחרים: זוגות צעירים וכלל האוכלוסייה- נעים ונדים מדי שנה בשנה מדירה לדירה בגלל התייקרות שכר הדירה והחשבונות. המעברים האלה והמאבק על שכר הדירה מצריך כוחות נפש רבים, מאגרים כספיים, שאין, והוצאות נוספות על הובלה וסבלים. מדובר פה על פגיעה חוזרת ומתמשכת בבריאות הפיזית והנפשית של אנשים.

כמו כן, אנשים רבים החיים בשכר דירה חיים באי ביטחון ובחוסר ודאות בקשר להמשך מגוריהם באותו בית/איזור. הכול תלוי ברצונו הטוב של המשכיר אשר יכול להחליט שברצונו למכור את הנכס ואז לתזז את השוכר בשליחת שוכרים לעתיד. כל זה מקשה על חיי היומיום, גורם למתחים רבים ומרובים, לעצבנות יתר, לדיכאון, לבריאות ליקוייה, חוסר שקט נפשי וכיו"ב.

לסיכום, אני קוראת להעלות את נושא העוני על סדר היום של הכנסת וכסוגיה מרכזית בחיי האנשים התלויים בהצעות המועלות לסדר היום בכנסת. אני קוראת לגיבוש תכנית רב שנתית למאבק בעוני ולקיום גוף רשמי שיעקוב ויפקח על ביצוע התכנית ועל חוקים ויזמות שעלולים לפגוע באנשים המתמודדים עם עוני בחיי היומיום.

כמו כן, אני קוראת לגבש את התכנית בשיתוף איתנו, אנשים המתמודדים עם עוני בחיי היומיום - אנחנו בעלי ידע, למודי נסיון ויש לנו רצון רב להשפיע על מדיניות הקשורה ישירות אלינו.

העוני גזל ממני את הסיכוי להעניק לבני בית חם / ס'

אני אם חד הורית ל-4 ילדים. 2 בנות נשואות עם נכדות, בן בוגר ובני הקטן בן 10 וחצי. בני הקטן סובל מבעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות והיפראקטיביות. בעקבות כך, זקוק לטיפולים רבים, אשר עולים כסף רב.

אני עובדת מידי יום כמטפלת בצהרון עד 6 ערב. בעקבות כך בני נאלץ להיות ללא התמיכה ההורית שלי בכל יום למשך שעות רבות. בבית הספר, שבתוכו ישנה כיתה לחינוך מיוחד, לא יכלו לספק את הצרכים המתאימים, בגלל חוסר תקציב. מהמועדונית לשעות אחה"צ, הוא ברח בעקבות בעיות רגשיות. בעקבות השהייה לבד, עשה מעשים המסכנים אותו ולא מתאימים לגילו, הסתובב בחברה שאינה מתאימה לו ושם למד דברים לא רצויים המסכנים את חייו מבלי שיהיה מודע לכך. מכיוון שחששתי שמסכן את עצמו, פניתי לרווחה לסיוע, שם נאמר לי כי למרות הרצון הרב לעזור, אין באפשרותם מבחינה תקציבית, למצוא לו סידור לכל מהלך השבוע.

בני הרבה להגיע למקום עבודתי, דבר אשר הפריע לעבודתי התקינה וכתוצאה מכך רצו לפטר אותי. הכריחו אותי למצוא פתרון עבורו. אין באפשרותי לממן עבורו פעילויות פנאי. אני משתכרת כ-2,000 ₪, כל חוג עולה לאחר סבסוד כ- 120 ₪, מרכז למידה 800 ₪, כל טיפול לבעיותיו הרגשיות עולה 120 ₪, בייביסיטר 30 ₪ לשעה, שיעור פרטי 60 ₪ לשעה. נאמר לי שהפתרון היחיד לטובת שנינו הוא הוצאה לפנימייה.

כעסתי מאד, בקשתי שימצאו עבורו פתרון בתוך הקהילה, אך ענו לי שאין להם תקציב לממן זאת. לכן, בלית ברירה נאלצתי להסכים מכיוון שחששתי להתדרדרותו ולא מצאתי מענה מספק לצרכיו. הכניסו אותו לפנימיית אהבה, המותאמת לילדים בגילו, אך הוא לא מצא את מקומו,לא קבל את המענים המתאימים לו והתגעגע אליי, ולכן ברח 3 פעמים בטרמפים חזרה הביתה וסיכן את עצמו.

הוחלט שיועבר לפנימייה אחרת. לאחר 5 חודשים בבית, בהם היה ללא כל סיוע תמיכתי, הועבר לפנימייה בזיכרון יעקב. הילדים שם בסיכון, ורובם סובלים מבעיות שונות מבני. ליאל  אמר: "הוציאו אותי מהחברים הקרובים שלי ומהבית ושמו אותי במקום שאני לא רוצה להיות בו, אם תוך שנה לא יוציאו אותי מפה אני אברח ". אומנם כעת הוא אינו מסכן את עצמו, ומקבל פתרון התואם את צרכיו אך הוא לא נמצא בבית עם משפחתו האוהבת.

חוסר האונים והמענה התקציבי שלי, הוביל לכך שבני צריך להיות בפנימייה במקום להיות איתי בבית ולקבל את כל המענים המתאימים לו.

הפתרון שלי שיעזור לי עם בני בחינוך:

מימון המסגרת החוץ ביתית עולה למדינה כ-44,000 ₪ מידי שנה, 4,500 ₪ מימון אישי שלי לפנימיה ו3,000 ₪ לנסיעות. העברת הכספים האלו למימון פתרונות במסגרת המשפחה הטבעית והקהילה. פתרונות טיפוליים, מימון מרכז למידה, עזרה בבייביסיטר, עזרה לימודית וחינוך הולם בבית הספר וכן עזרה כלכלית בבית.

ילד צריך לגדול בבית, בסביבה אוהבת ותומכת. לו היה לי את הכסף, הייתי יכולה להעניק לו את הצרכים להם הוא זקוק. הסיפור שלי הוא דוגמא לסיפורים נוספים רבים. בגלל שאני חיה במצוקה כלכלית קשה, הבן שלי נאלץ לחיות מחוץ לבית במקום איתי ולגדול בצורה טובה עם אמא שלו האוהבת.

נוצר ב 20 נובמבר 2016

פרופ' רוני סטריאר- יוזם ומקים שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני. ממונה אקדמי על שותפות חיפה.

גב' מירי סלומון- מנהלת התכנית ומנהלת מרכז לימוד עוני ביחידה ללימודי שדה, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה.

ד"ר עינת לביא- ליווי מחקרי. המרכז הבינתחומי לחקר העוני וההדרה חברתית. אוניברסיטת חיפה.

גב' אורטל טופורק בר- עוזרת הוראה. קורס עבודה סוציאלית קהילתית ארגונית המלווה את תכנית שותפות חיפה.

נוצר ב 20 נובמבר 2016

תוכנית "שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני" הוקמה בשנת 2006 כיוזמה חדשנית המשותפת למינהל שירותים חברתיים וקהילה של עיריית חיפה ולבית הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה. תכנית זו מבוססת על מעורבותם האקטיבית והשוויונית של תושבים החיים בעוני, סטודנטים בבי"ס לעבודה סוציאלית ועובדים סוציאליים הפועלים עם ולמען משפחות המתקיימות בתנאי עוני והדרה חברתית בעיר.

הרעיון ליוזמה נולד על רקע העמקת הפערים החברתיים בישראל, העלייה המתמדת באחוז הילדים הגדלים מתחת לקו העוני והחרפת הדרתן החברתית של קבוצות שונות בישראל.

עד היום השתתפו בתכנית כ- 200 סטודנטים, עובדים סוציאליים ותושבים פעילים אשר מטופלים בלשכות הרווחה של עיריית חיפה בעקבות מצוקה כלכלית קשה. הפרויקט נועד לקדם את מצבן של משפחות החיות בעוני הסובלות מחסך רב מימדי (הכנסה נמוכה, בעיות תעסוקה, בעיות דיור, מחסור במזון, ביגוד, חימום ותרופות, חובות, קשיים בניצול שירותים שונים, בידוד חברתי והיעדר יכולת התארגנות ברמה קהילתית). זאת על ידי מתן סיוע ותמיכה ברמה הפרטנית, הענקת תמיכה ברמה החברתית על ידי עבודה קבוצתית, קידום יכולת ההתארגנות העצמית ברמת הקהילה ומעורבות אקטיבית בשינוי מדיניות חברתית. תכנית זו מבוססת על פרדיגמה אלטרנטיבית, הטוענת שטיפול בבעיות חברתיות מורכבות מחייב התערבות רב ממדית, אינטנסיבית וארוכת טווח תוך יצירת מעורבות, שותפות שוויונית, שינוי תודעתי ופעולה חברתית של אוכלוסיות היעד עצמן.

מטרות השותפות:

• לקדם את מצבן של משפחות המתקיימות בעוני והדרה חברתית.
• להעמיק את השותפות בין אקדמיה, שדה ואנשים החיים בעוני והדרה חברתית.
• להשפיע על מדיניות חברתית באמצעות התארגנות קהילתית רחבה של תושבים פעילים, אנשי אקדמיה, סטודנטים, ועובדים סוציאליים במסגרת שירותי הרווחה.
• פיתוח ידע ומחקר בתחום העבודה הסוציאלית עם אוכלוסיות בעוני, בהדרה, במשבר ובסיכון.

צוות השותפות

פרופ' רוני סטריאר- יוזם ומקים שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני. ממונה אקדמי על שותפות חיפה.

גב' מירי סלומון- מנהלת התכנית ומנהלת מרכז לימוד עוני ביחידה ללימודי שדה, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה.

ד"ר עינת לביא- ליווי מחקרי. המרכז הבינתחומי לחקר העוני וההדרה חברתית. אוניברסיטת חיפה.

גב' אורטל טופורק בר- עוזרת הוראה. קורס עבודה סוציאלית קהילתית ארגונית המלווה את תכנית שותפות חיפה.